מתי החזקתי את המצלמה הראשונה שלי? כשהסתובבתי בטיטול ונעמה אחותי הייתה תופסת אותי ברגעים מביכים במיוחד עם  מצלמות Point & shoot חד פעמיות על פילם?
 או שזה בכלל כשהחזקתי את הpentax k1000 האגדית של אבא שלי שהוא דאג לאחסן טוב טוב בתוך קייס עור באיזה מדף סודי בחדר שלו?

האמת היא שאני לא בדיוק יודע 
 זה היה יכול להיות אחד משניהם או בכלל בתקופה מאוחרת יותר כשאנה מי”ב 2 שאלה אותי למה אני הולך לקנות מצלמה (בזמנו פשוטה של 5MP) אם “אפשר לצלם בטלפון, לא?”

אני לא יודע מה יש במכשיר הזה שפשוט מטריף אותי ובעיקר את תמר הבת זוג שלי שאומרת לי דייי כבר לקחת את המצלמה לכל מקום!!!!! (ואני עדיין לוקח..)

כשלקחתי את זה יותר ברצינות עבדתי על dslr ועברתי משם לmirrorless ואז זה נהיה כבר מאוחר מדי. חיידק הקולנוע נדבק בי …. לפעמים אוומרים שאני ממלמל “לוק סינמטי” מתוך שינה, לא יודע אני רק רוצה לפתוח את התריס על 180 וללחוץ על rec.

לעריכת ווידאו לא הגעתי מילדות. זה דווקא קרה לאחר, ואולי בזכות המצלמה.
 כיום שאני כבר 5 שנים בתחום, עורך סרטים , פרסומות, וכל מה שביניהם הבנתי שזה השילוב המנצח.
בין לשבת שעות רצוף על עריכה ליציאה לצילומים שגם הם נמשכים שעות – בשבילי התפר הזה הוא אושר אמיתי
 (גם אם הוא מלווה בשאלות אקסזצנטיאליות חזקות)

היום אני יודע ..
אני הכי חזק בלעבוד על פרוייקטים בצורה מקיפה ויסודית עם התמקדות ודגש על סיפור במרכז.

כאשר כך אני יכול לראות ולהרגיש את התוצר הסופי בצורה הטובה ביותר